גלגולו של תיק: זיכוי מעבירות תקיפה

הלקוח שלי איש ישר והגון טען כי "המתלונן" תקף אותו קודם ואיים עליו ואף המשיך במעשיו גם לאחר שהפרידו בניהם.

נוהל משפט ו"המתלונן" נחקר על ידי בחקירה נגדית ונתפס בקלקלתו. שקריו בלטו למרחקים והמניע שלו זעק " עשיית עושר ולא במשפט".

מרשי נחקר ואמיתות דבריו ניכרה עד מאוד.

לבסוף זיכה ביהמ"ש את מרשי מעבירות התקיפה והרשיע אותו בעבירה של תגרה במקום ציבורי.

המדינה עמדה על הרשעתו של מרשי ופיצוי למתלונן וטענה כי לא הוכח כל נזק קונקרטי, ואני ביקשתי לסיים את ההליך ללא הרשעה.

ביהמ"ש בהחלטה מקצועית ורגישה, תוך שהוא רואה את מיהות הנאשם שעומד מולו קבע שלא להרשיעו ונימק זאת בדרך שובת לב אשר מלמדת כי יש שופטים שרואים את הנאשם העומד מולם במשקפיים הנכונים.