ללא קטגוריה – כללי

הליכים משפטיים פליליים שעניינם עבירות כלכליות, נמצאים במגמת עלייה. מדובר בהליכים שעל פי רוב כוללים ייחוס של עבירות שנעשות למטרות רווח כלכלי בין אם מתחום ההונאה והגנבה ובין אם במה שנהוג לכנות "שחיתות ציבורית". עבירת השוחד היא מהמוכרות והמתוקשרות בתחום השחיתות הציבורית אך שכיחה לא פחות ממנה באולמות בתי המשפט זו עבירת מרמה והפרת אמונים בעלת השם האמורפי.

בשנים האחרונות התרגלנו לשמוע רבות את הביטויים "שוחד  ומרמה והפרת אמונים" זה לצד זה בסיקור שלל חשדות ופרשות שחיתות שזכו להד תקשורתי ויוחסו לראש ממשלת ישראל, שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות ועובדי ציבור נוספים. בדיוק בשל כך נעשה לכם קצת סדר ונסביר מה המשמעות של כל אחת מן העבירות האלה, וכיצד הן מוגדרות לפי החוק בישראל.

שוחד

נכון לשנת 2022, ישראל מדורגת במקום ה-31 בעולם במדד השחיתות העולמי. על פניו ביחס למדינות רבות בעולם, זה לא הכצעקתא, אבל כמו בהרבה תחומים אחרים – בהשוואה למדינות המפותחות אנחנו אי שם בסוף הרשימה, וזה בהחלט לא דבר להתגאות בו. לפי ההגדרה המשפטית, שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת לנושא תפקיד ציבורי על מנת שיפעל באופן המטיב עם נותן השוחד. מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הם מעשי שחיתות המטופלים כעבירות פליליות. לעבירת השוחד הקלאסית יש מי שנותן את התמורה ובנסיבות מסוימות, אף תיווך לשוחד יהיה כדין מקבל השוחד.

עבירת השוחד היא מהעבירות החמורות שיש בדיני העונשין של ישראל תחת תחום פגיעות בסדרי השלטון. בגין קבלת שוחד, נקבע עונש של עד 10 שנים בכלא ובין מתן שוחד, עונש של עד 7 שנים בכלא. השוחד יכול להיות בכסף, בשווה כסף, בשירות או בכל טובת הנאה אחרת, ומגמת הפסיקה נוטה להרחיב את האופנים והצורות בהן יכולה להתקבל התמורה.  ממש בימים אלה, במסגרת  האישומים כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף התעוררה השאלה האם הטייה של אופן הסיקור התקשורתי עולה כדי תמורה לעניין זה.

חשוב לדעת כי עבירת השוחד יכולה להתגבש אף אם לא כל חלקי העסקה יצאו לפועל.  רוצה לומר, כי גם במידה וטרם נמסרה בפועל התמורה וטרם בוצעה הפעולה בעד התמורה, עדיין יכולה להתגבש העבירה במלואה. בנוסף, עבירת קבלת השוחד חלה על מגוון גדול מאד של עובדי ציבור וכוללת כל עובד המספק שירות לציבור,  ואף עובד של מדינה זרה שנושא במשרה ציבורית מטעם המדינה הזרה.

 

מרמה והפרת אמונים

עבירת מרמה והפרת אמונים מלווה פולמוס משפטי ארוך שנים שיסודו נעוץ בכך שמושג זה לא מגדיר פעולה ברורה, בניגוד לכל יתר העבירות בספר העונשין כמו לדוגמה עבירת השוחד. יחד עם זאת, היא מהווה כלי מרכזי ומשמעותי במאבק בשחיתות והיא מכסה חלק ניכר מאותן התנהגותיות שהציבור רואה בהן שחיתות שלטונית,  ככל ולא נקבעה להן עבירה אחרת. דוגמה בולטת לכך היא פעולה של עובד ציבור בניגוד עניינים. די לדמיין עובד ציבור בכיר בעל סמכות שלטונית שיטה החלטותיו כדי לקדם את עסקיהם של מקורביו. במקרים אלה, לא תתגבש עבירת השוחד שכן לא התקבלה ולא הייתה כוונה לתת תמורה לעובד ציבור ויחד עם זאת, ברור לכל מדוע התנהגות זו פסולה וראויה לאכיפה וענישה.

הלכה למעשה את התוכן לעבירה זו, תחת המונח האמורפי של מרמה והפרת אמונים יצק באופן חריג בית המשפט ולא המחוקק. בתי המשפט במסגרת הליכים שנוהלו לאורך השנים, גיבשו וממשיכים לגבש נסיבות שבהן מתגבשת עבירה זו. כך לדוגמה, בעניינו של שמעון שבס, מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, נקבע כי ניגוד העניינים עת קידם את עסקיהם של כמה מחבריו, עולה לכדי מרמה והפרת אמונים. שבס כמובן לא קיבל כל תמורה, אך היה ברור כי התנהלות זו יש בה כדי להשחית את השירות הציבורי ולפגוע באמון הציבור במוסדות הממשל.

בהתאם, מכונה לא פעם עבירה זו כ"עבירת סל". הכוונה לעבירה הכוללת בתוכה אוסף של עבירות שונות שהתגבשו לאורך השנים וזיכו שורה של עובדי ציבור בכירים בתואר המפוקפק "מורשע". במקרים רבים, טוענת התביעה לעבירה זו ביחד עם עבירת השוחד, במיוחד כאשר התשתית הראייתית לגבי אחד הרכיבים (התמורה או הפעולה) לוקה בחסר.

כך למשל,  ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט הורשע בין היתר בעבירה של מרמה והפרת אמונים בפרשת טלנסקי. באותו מקרה קיבל אולמרט מטלנסקי כספים עת היה ראש עיריית ירושלים ובהמשך שר התמ"ת. עם זאת, התשתית הראייתית בתיק לא כללה שום פעולה שעשה או התכוון לעשות אולמרט בתמורה לאותם כספים, ולפיכך לא ניתן היה לגבש אישום בעבירת שוחד באותה פרשה. יצוין כי אולמרט טען להגנתו כי הכספים נועדו לשרת את קמפיין הבחירות, אך בית המשפט דחה טענה זו.

כמובן שעבירה זו לא נחתלם הבלעדית של שרי הממשלה לשעבר. כך לדוגמה, שני אישי ציבור אשר פעלו במרמה לצורך הוצאת כספים מהקופה הציבורית לטובתם האישית. שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הורשע בעבירה זו בשל כספים שקיבל שלא כדין במסגרת פעילותו בהסתדרות ובעמותה קשורה אליה. גם יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון לשעבר, הורשע בשורה של עבירות ובינהן מרמה והפרת אמונים ונדון לעבודות שירות. להרשעה זו זכה בשל אוסף פעולות שעשה כיו"ר דירקטוריון קרן ההשתלמות לעובדי הרשויות המקומיות, שעיקרן הטבות שהעניק לעצמו מכספי הקרן.