השעיית עובד מדינה

עם פתיחה של חקירה פלילית או על רקע חשד לעבירות משמעת חמורות, יש בסמכות נציב שירות המדינה והשר הרלוונטי אפשרות להשעות את העובד באופן זמני מה שנקרא השעיית עובד מדינה. השעייה זו עשויה לפגוע באופן משמעותי בעובד המדינה, הן בפן הכלכלי והן במעמדו, תפקידו והמוניטין שלו בארגון. במקרים קיצוניים להשעייה זו, אף שהיא כלי זמני, יכולה להיות השפעה בלתי הפיכה. לפיכך יש חשיבות לליווי וייעוץ בשלב זה, על מנת להיערך אליו בצורה המיטבית ולצמצם, ככל הניתן, את הנזקים העשויים להיות.

חשוב להגיד, כי בשלב זה, על פי רוב עומדת לעובד המדינה חזקת החפות, לא הוגש נגדו כתב אישום והוא לא הורשע. מדובר על סנקציות משמעותיות שננקטות במרבית המקרים על יסוד חשד ראשוני ולפיכך חשיבות גדולה להצגת התמונה הנכונה, המדוייקת והרלוונטית ביותר בפני הגורמים הממונים, על מנת שתתקבל החלטה מקצועית, עניינית, וכזאת שתאפשר לעובד למצות את זכויותיו ובכלל זה המשך עבודתו.

השעיית עובד מדינה – המסגרת המשפטית

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 הסדיר היבטים נרחבים בסוגיות המשמעת ועיגן סמכויות משמעותיות בידיו של נציב שירות המדינה, הגורם האמון על כח האדם בשירות המדינה. פרק רביעי לחוק עוסק בנושא השעיית עובד מדינה ונחלק בעיקרו לשני סוגי השעיות.

ההשעיה הראשונה נוגעת לעובדים שהוגשה נגדם קובלנה משמעתית או נפתחה נגדם חקירה פלילית בעבירה שלדעת נציב שירות המדינה יש עמה קלון. השעיה זו היא בסמכות נציב שירות המדינה.

השעיה נוספת היא השעיה דחופה, כאשר יש לשר או מי מטעמו יסוד סביר להניח כי עובד מדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה וכיוצא בזה. השעיה זו מוגבלת לתקופה של 30 ימים, שבמהלכם ניתן בנסיבות המתאימות גם לנקוט בהשעיה רגילה בהתאם לסמכות נציב שירות המדינה.

הליכים אלה מטבעם מתבצעים בשלבים ראשוניים של חקירות פליליות כנגד עובדי מדינה. חשוב להדגיש כי בשלבים אלה בידי היחידה החוקרת (משטרת ישראל) מידע מאד ראשוני ולא מגובש. כמו כן, המידע המועבר מגוף החקירה אל נציבות שירות המדינה הוא חלקי ומוגבל, ולפיכך חשיבות גדולה להצגת תמונה מלאה של פעילות העובד.

פרוצדורה זו עוגנה בין היתר גם בהנחיית נציב שירות המדינה מס' 4.7 אשר מפורסמת באתר נציב שירות המדינה.

מה בין חקירת משטרה לבין השעיית עובד מדינה

חשוב להדגיש, ככל ונפתחה חקירת משטרה או חקירה בידי גוף אכיפה אחר, ניהול תקין של החקירה נמצא בראש ובראשונה בידי הגוף החוקר. בהתאם, בחלק ניכר מחקירות המשטרה, עם פתיחת החקירה הגוף החוקר מבקש להטיל מגבלות שונות על חשודים בכלל ועובדי ציבור בפרט, ובכלל זה איסור יצירת קשר או הרחקה ממקום העבודה ככל והעבירה נעברה בקשר אליו. סנקציות אלה לרוב יהיו לתקופה קצרה יחסית, וסיומן, משמעותו כי אין מבחינת הגורם החוקר מניעה כי העובד ישוב לעבודתו.

בכל מקרה, כל מגבלה שקבע גוף החקירה, למשך הזמן שנקבע, תעמוד בתוקפה ללא כל קשר לשימוע או להשעיית עובד מדינה. על פי רוב, בשלב הראשון יוטלו המגבלות על ידי הגוף החוקר, ולקראת סיומן, ככל שעלה בידי נציב שירות המדינה או השר, או מי מטעמם, צורך, יופעל הליך של השעיה.

חלופות

חלופה שכיחה להשעיית עובד מדינה שבסמכות נציב שירות המדינה או השר, היא העברה לתפקיד אחר. במקרים רבים, לדוגמה כאשר מתנהלת חקירה ויש חשש שהשבת העובד למחלקה בה עבד תפגע בעובדים אחרים, ניתן להורות על העברת העובד לתפקיד אחר, ובכך לצמצם את הפגיעה בעובד. אפשרות נוספת נוגעת ליציאה לחופשה מרצון של העובד ובחינת הדברים בשלב מאוחר יותר כאשר החקירה בשלב מתקדם יותר וייתכן והחשדות כנגד עובד המדינה פחתו.

השיקולים המנחים בנוגע להשעיית עובד מדינה

הנחיית נציב שירות המדינה מונה שורה ארוכה של שיקולים, בעניין השעיית עובד. אף שרשימה זו אינה רשימה סגורה וניתן לשקול גם שיקולים נוספים, הרי שהיא מונה את מרבית השיקולים הרלוונטיים. בין השיקולים אפשר למצוא את ההשפעה של הותרת העובד בתפקידו על עובדים אחרים, נפגעי עבירה ותדמית השירות הציבורי. בנוסף, גם הקשר שבין תפקידו של העובד והחשדות המופנים כלפיו מהווה שיקול רלוונטי.

אוסף שיקולים נוסף נוגע למהות העבירה, נסיבותיה וחומרתה. לצד זאת גם שיקולים כמו השלב בו נמצא ההליך הפלילי או המשמעתי, קיומן של ראיות לכאורה והיבטים משפטיים נוספים.

שימוע בנציבות המדינה

זכות הטיעון וחובת השימוע הן מיסודות הדין המינהלי החל על עובדי ציבור והגופים הציבוריים. כל החלטה מינהלית, ובכלל זה השעיית עובד מדינה , מלווה בזכות של העובד, ששוקלים השעייתו, לטעון בעניין והחובה של בעל סמכות להורות על השעיית עובד לערוך לו שימוע בנציבות המדינה. עקרון זה גם מעוגן בעולם דיני העובדה, ודומה לשימוע המקובל בטרם החלטה על פיטורי עובד. במקרה של השעיית עובד לפי חוק שירות המדינה, זכות השימוע הוגדרה במפורש בחוק.

ככלל, כחלק מזכות הטיעון, יכול העובד להיוועץ עם עו"ד בטרם שימוע בנציבות המדינה ויכול להתייצב לשימוע בליווי עו"ד. על פי הנחיית נציב שירות המדינה, שימוע יתקיים בכתב, אך ניתן לבקש לקיימו גם בע"פ והדבר כפוף לשיקול דעת הגורם העורך את השימוע.

שימוע בנציבות המדינה – על הליווי המשפטי

היכולת לנתח את מכלול הראיות, אלה שבידי הגורם העורך את השימוע ואלה שבידי העובד, לכדי תמונה רחבה ומקיפה של מצב הדברים היא מיומנות חשובה מאד בהכנה לקראת כל שימוע וכך גם בשימוע בנציבות המדינה. על בסיס יכולת זו נבנה הטיעון שבשימוע, שמתייחס לכלל ההיבטים הרלוונטיים, החל מהיבטים משפטיים שיש בעילה שבגינה נערך השימוע ועד לנסיבותיו האישיות של העובד וההשפעה של השעייתו או כל סנקציה אחרת עליו ועל משפחתו.

חשוב להדגיש כי הליך פלילי בכלל, ושימוע במקום העבודה בעקבותיו מלווים בעומס רגשי גדול. הליווי המשפטי מסייע בשלב זה בהכוון ותיאור הפרוצדורות הצפויות מתוך היכרות וניסיון רב שנים. בנוסף, מסייע הליווי המשפטי במיצוי זכות הטיעון, על היבטיו הרחבים ובכלל זה הניתוח המשפטי הנדרש של חומר הראיות ומשמעותן במישור הפלילי והמשמעתי כאחד.

חשוב להדגיש כי הליך פלילי וכמוהו גם הליך שימוע מלווים בעומס רגשי משמעותי. ליווי משפטי מסייע רבות בהקלה על עומס זה. הליווי המשפטי חוסך לעובד התמודדות והתעסקות אינטנסיבית עם החומרים. כמו כן, הוא מסייע להפריד בין המעורבות הרגשית בתהליך ובין המבט המפוקח והענייני של מצב הדברים.

דוגמאות רלוונטיות לטיפול משפטי נכון נגד השעיית עובד מדינה

אחד המקרים שהגיעו לפתחו של המשרד לאחרונה, זומן עובד בדרג ניהולי לשימוע טרם החלטה על השעייתו. מדובר היה בעובד המעורב בתיק חקירה סבוך כאשר החשדות שיוחסו לו בתחילה כללו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, איסור הלבנת הון ועוד.

הניסיון המקצועי של המשרד עם עבירות הלבנת הון וחקירות מורכבות הביא לניתוח מדוקדק של החשדות כנגד הלוקח נכון לאותם ימים, והסיר את מרבית העננה שרבצה מעל לראשו ושבשלה נבחנה אפשרות השעיית עובד מדינה. הלכה למעשה באותו שלב, ובהתאם להתפתחויות שונות בחקירה, צומצם החשד נגד הלקוח באופן דרמטי, והדבר כמובן גם השליך על השיקולים העומדים בפני נציב שירות המדינה לעניין אפשרות השעיית הלקוח.

סופו של דבר, החליט נציב שירות המדינה כחלופה להשעיית הלקוח, על השבתו לתפקידו הניהולי, תוך קביעת מספר מגבלות מצומצם בעניינים שנגעו במישרין לחשדות שעדיין היו בשלב של חקירה.

במקרה נוסף, עובדת ציבור בתפקיד ניהולי באחד ממשרדי הממשלה הגדולים הגיעה למשרד. היא הייתה בין החשודים בחקירה בחקירה של יחידת להב 433 שבמשטרת ישראל, יחד עם מעורבים נוספים. החשדות שיוחסו לה כללו שורה ארוכה של עבירות חמורות ובכלל זה שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח, פעולה ברכוש וצד להסדר כובל.

גם היא זומנה לשימוע בנציבות שירות המדינה לפני השעייה. גם פה, שילוב בין היכרות עם תחום העיסוק לבין ניתוח משפטי מדוקדק של החשדות והקשר שלהם לפעילות העובדת, הביאו לאוסף של טענות משמעותיות שנטענו בכתב ובע"פ בפני נציבות שירות המדינה במסגרת השימוע.

התוצאה לא איחרה לבוא, ולקוחה זו שבה לתפקידה הניהולי לצד מספר מצומצם של מגבלות ממוקדות שנגעו במישרין לחשדות שעדיין היו כנגד הלקוחה במהלך ההחלטה בשימוע.

מכתב החלטה בשימוע לקראת השעייה

העברה מתפקיד