הערעור התקבל ומרשי לא נכנס לכלא!

ישנם מקרים מיוחדים, חמורות העבירות ככל שיהיו, שברור שמקומו של הנאשם אינו מאחורי סורג ובריח ואין כל אינטרס ציבורי לעשות כן.

לפני למעלה משנה פנו אל משרדי זוג הורים בעניינו של בנם בן השלושים. הוא הורשע בביצוע עבירות אלימות כלפיהם ונידון למאסר מאחורי סורג ובריח.

הם סיפרו שמזה שנים הוא סובל מבעיה נפשית מורכבת וביקשו שאעשה הכל כדי להמיר את עונשו בעונש שאינו בין הסורגים.

מעיון בתיק התברר כי המועד להגשת ערעור חלף מזמן וחלפו ארבעה חודשים לערך מאז מתן גזר הדין.

בשלב הראשון פעל משרדי לקבלת ארכה להגשת הערעור, תוך ביסוס טענותינו על מסמכים ונימוקים מיוחדים. פורטו נסיבותיו האישיות המיוחדות והחשיבות במתן הארכה להגשת ערעור, אשר משמעותה הצלת המשפחה כולה.

בשלב השני התקיים דיון בו טענתי בעיקר כי מרשי נמצא בטיפול ומצבו מאוזן וכי המצב הספק פסיכוטי בו היה נתון, נעצר.

ביהמ"ש השתכנע וביקש חוות דעת מהממונה על עבודות שירות, תוך שצף לו הספק באם בשל מצבו, לא ימצא מתאים לעבודות שירות.

בהנחיית משרדי המשיך מרשי לקבל טיפול תרופתי ולהגיע לבדיקות מעקב בפני הרופא המטפל.

אל הממונה על עבודות השירות, הגיע מוכן ועם המסמכים הרלבנטיים.

ולמרות ועל אף מצבו, נמצא מתאים.

הערעור התקבל והמשפחה כולה ניצלה.