הליך שימוע

מטרתו של הליך שימוע (הידוע גם בשם "זכות השימוע") הינו לתת לחשוד את האפשרות להגיב לטענות נגדו ולהציג בפני הפרקליטות את גרסתו פעם נוספת, לפני קבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו.
הזכות לקיום הליך שימוע שמורה לכל מי שנחקר במשטרה כחשוד בעבירה המהווה פשע (כלומר נושאת בעונש של מעל 3 שנות מאסר) והסתיימה חקירתו והוא אינו מצוי במעצר באותה עת.
זכות השימוע הינה זכות בסיסית מהותית וכתב אישום שהוגש תוך הפרת זכות השימוע הינו בטל מעיקרו, אולם יחד עם זאת, בסמכותו של פרקליט מחוז או ראש יחידת מחוז להחליט כי קיימת מניעה לאפשר לחשוד לקיים הליך שימוע. במקרים אלו חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון שידע לפעול כנגד נימוקי התביעה לאי עריכת שימוע.

זימון לשימוע

בהתאם לסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב), התשמ"ב 1982, העוסק בזכות היידוע, עם קבלת ההחלטה על הכוונה להגיש כתב אישום, מקבל החשוד הודעה על כך בכתב (זימון לשימוע). במידה וברצונו של החשוד לממש את זכותו לביצוע הליך שימוע, עליו לפנות בכתב אל התביעה, בתוך 30 יום, ולנמק בפניה את המניעים לבקשתו להימנע מהגשת כתב האישום או לשינוי סעיף האישום.

הליך שימוע בלווי משפטי של עורך דין פלילי

עת מוגש כתב אישום, הרי שמתנהל נגד נאשם הליך פלילי בבית משפט. משמעות הדבר כי קיים סיכון כי יורשע ותוטל עליו סנקציה עונשית. תוצאה זו עלולה לפגוע בעתידו ובשמו הטוב.

מכאן, שהליך שימוע הינו הזדמנות חד פעמית ובלתי חוזרת למנוע את הגשת כתב אישום כנגד החשוד. לכן חשוב מאוד להיוועץ בשלב זה עם עורך דין פלילי מנוסה. עורך הדין ידע להביא טיעונים רלבנטיים מקלים ויוכל להציע לתביעה הליכים חליפיים בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. כמו כן, במקרה של ייצוג על ידי עורך דין פלילי, קיימת אפשרות לביצוע הליך שימוע בע"פ, בפגישה פרונטאלית שיקיים הסנגור עם נציגי הפרקליטות או התביעות, ובה תינתן לו האפשרות לעבור על חומר הראיות.

לחילופין, במקרים מסוימים, ייעץ עורך הדין שלא לנצל את הזכות לקיום הליך שימוע, על מנת שלא לחשוף בשלב זה את קו ההגנה שלו בפני הפרקליטות.
הליך שימוע הינו הליך בעל חשיבות גדולה והשלכות מרחיקות לכת על המשך ניהול קו ההגנה של החשוד. במקרים רבים מהווה הליך השימוע בסיס להשגת הסדרי טיעון מקלים.

תעודת הוקרה והערכה